.
 

נר. ואור. איש וביתו.


"אבל מה בכלל אנחנו עושים בתל אביב?

חשבנו שנעביר שיעורים בבית, שנצא לרחוב להחזיר בתשובה, שנעסוק בקירוב רחוקים, שנתנחל בלבבות....

ובסוף? בסוף אנחנו סתם גרים בתל אביב".

__________________

"גב' אורית, ממש התפעלתי מהיחס של הבן שלך לאחים הקטנים שלו"

"גב' לוי, לא נעים לי, אבל רק ממך נעים לי לבקש.... ננעלה לנו הדלת והתיק וכל החפצים שלי בפנים ואין לי איך לנסוע לעבודה. תוכלי להלוות לי בבקשה 50 ₪....?"

"תגידי, באמת אתם גרים שבעה ילדים בבית אחד?...."

"ולא חם לך עם כיסוי הראש עם החום הזה ועם הלחות התל אביבית...."

"ו...הבאנו לכם משלוח מנות כי אתם מתמידים להביא כל שנה. מקווה שזה בהכשר הנכון.... באהבה"

_________________

חנוכה.

מצוות נר חנוכה איש וביתו.

למה בעצם שלא נדליק נרות ברחוב? נדליק נרות בכיכר העיר? (טוב, לא השנה, בדרך כלל, כשאין קורונה)

הרי יהיה פרסומי ניסא גדול יותר בכיכר, בעצרת המונית, בבמות שמחה במרכז העיר.

מצוות נר חנוכה איש וביתו.

זה מה שאנחנו מנסים לעשות בתל אביב, זה מה שאנחנו מנסים לעשות בחיים האלה בכלל. לא?

אנחנו משתדלים לחיות חיי תורה, אנחנו משתדלים לחייך (וזה לא תמיד קל כשחוסמים לך את החניה. תל אביב אמרנו. לא?) השליחות שלנו היא לחיות חיי קודש ולחיות אותם בנעימות.

אנחנו משתדלים לגדל את הילדים בנחת (עד כמה שאפשר בלחות הזאת)

אני משתדלת להתלבש טוב כשאני יוצאת מהבית כי אני מבינה שאני שגרירה של הקב"ה (וזה לא פשוט בחום ובלחות התל אביביים)

ובסוף....

ילדים יקרים שלי!

זה ה-קירוב שאנחנו עושים.

זה מה שמתנחל בלבבות.

והבסיס של חיי התורה, הבסיס של חיי הקודש, הבסיס של הנעימות והחיוך שלנו הוא הבית. המשפחה.

כשאנחנו חיים חיי תורה עם חיוך כשאנחנו חיים חיי קודש בנעימות, בתוך הבית שלנו, בתוך המשפחה שלנו- זה מאיר החוצה, זה מדבק, זה מסקרן וזה מקרב.

וזה גם מה שנר חנוכה מלמד אותנו.

ההלכה לא מבקשת מאתנו להדליק אבוקות על ההרים הרמים ועל כל גבעה נישאה אלא נרות זעירים על אדן החלון, בפתח הבית. כי הנס מתפרסם מתוך הבית פנימה. האור הפנימי של הבית, של המשפחה הוא זה שמאיר החוצה, הוא זה שמאיר את הלבבות, הוא זה שמפרסם את הנס.

כן, האור והחום והשמחה והנעימות של המשפחה שלנו מסוגלים לעשות מהפיכות גדולות.

בשקט, בשקט.

וזו משימת החיים שלי.

לטפח את האור של המשפחה שלי, לטפח את החמימות בבית שלי, להעצים את הילדים שלי.

זה מה שכל אחת מאתנו עושה, זו תכלית החיים שלנו.

והמשפחה הבריאה הזאת תאיר החוצה ותמיס ציניות, תדביק קרעים, תאחה פירודים ותפרסם שאלו הניסים האמתיים.

ואני מאמינה שההשקעה בבית, במשפחה היא גם השקעה בבית הפיסי.

נר חנוכה הוא מצווה מעשית של פתילה בתור שמן ואור אמתי שמאיר החוצה, ויש לה זמנים וגדרים וגובה מתאים ומידות מדויקות. באותו אופן- גם האור של המשפחה שלנו מתבטא בקירות, במידות, בפרופורציות, בצבעים ובחומרים וכדי להכין כלי ראוי לאור הפנימי של הבית שלנו בואו נעצב ונשקיע גם ביופי ותאורה של הבית הפיסי שלנו.

וזה נכון בתל אביב.

ובכל מקום.



טיפ עיצוב:

תשקיעו בתאורה!

א. אם אתם מתכננים שיפוץ- הקדישו מראש תקציב לגופי תאורה

ב. הקפידו על תכנון נקודות החשמל והתאורה עוד בשלב התוכניות על הנייר

ג. הקפידו על התאמת התאורה לפעילות ולאווירה בכל אחד מהחדרים

ד. התייחסו לגופי התאורה כמו אל התכשיטים של הבית. ותשבצו אותם בעדינות ובחכמה בהתאמה למראה הכללי.

בהצלחה בהארת הבית פנימה ומתוכו החוצה.

וחנוכה שמח!



תאורה. התכשיטים של הבית. השקיעו בה. עיצוב: אורית לוי צילום: יעקב אפללו



מתוך הטור שלי בגיליון כסלו של מגזין הנשים "לנשמה"

272 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
 
 
שוחחו איתי בwhatsapp